תוויות מזון נותנות מידע חשוב לצרכנים על תוכן המוצר, הערכים התזונתיים שלו והאלרגנים.
עבור יצרן המזון הפקת התוויות יכולה להיות כאב ראש לא קטן, במיוחד עבור מי שמייצא את המוצרים שלו מחוץ לישראל.
בחודש הבא תכנס לתוקפה תקנה אירופאית 1169 אשר מגדירה את תוכן תוויות המזון בכל מדינות האיחוד האירופאי. במאי השנה נחתמה תקנה אמריקאית באותו הנושא שתכנס לתוקפה בשנת 2018. סיכמתי עבורכם את השינויים ברגולציה, ואת ההבדלים החשובים בין התווית הישראלית ואחיותיה מעבר לים.
סימון תזונתי כחול לבן
כדי להקל על הבנת התקינה הבינלאומית, נתחיל אצלנו, בבחינת הרגולציה המקומית.
בארץ הוכנס שינוי מהותי לתווית המזון בינואר 2014 ומאז משרד הבריאות הוסיף תקנות נוספות שחלקן עדיין לא קיבלו תוקף רשמי, כגון הורדת החובה לרשום סיבים, והוספת הערך של הסוכרים. בנוסף השתנה החישוב של הערך הקלורי והוא כולל התייחסות לסיבים כ- 2 קק”ל לכל גרם.
דוגמא לתווית ישראלית תקנית
תקן חדש של האיחוד האירופאי נכנס לתוקף – דצמבר 2016
התקן הישראלי דומה לתקן האירופאי אם מספר הבדלים חשובים אותם נפרט בהמשך.
באירופה בסוף השנה יכנס לתוקפו תקן 1169 שמגדיר תוכן חדש כלל-אירופאי לתוויות המזון.
בעוד שעד היום לכל מדינה היה תקן מקומי שונה לסימון תזונתי אשר הוחל על חלק מהעסקים, מועצת האיחוד האירופי הגדירה רגולציה אחידה לכל עסקי המזון במדינות תחתיה.
ההבדלים בין התקן האירופאי לישראלי מתבטאים ב:
- רישום ערך האנרגיה גם בקלוריות וגם בקילוג’אול
- רישום ערך “מלח” בגרמים (שבפועל מתבצע כנוסחה מכמות הנתרן במוצר)
- הדגשת האלרגנים בתוך רשימת הרכיבים, ולא כסעיף נפרד כמו בתקן הישראלי
- הסיבים, שכבר אינם חובה בתוויית הישראלית, מחויבים ברישום בתווית האירופאית
- המלצה להוסיף בתוויית את האחוזים של ה RI (Reference Intake), שמהווה את ההמלצה האירופאית לצריכה יומית של מבוגר.
- רשימת הרכיבים בארץ חייבת לכלול אחוזים של חומרי גלם מהותיים בדומה לחובה באנגליה, אך במדינות האיחוד אין חובה נכון להיום לרשום אחוזים אלו.
המועצה האירופאית מסבירה את השינוי באופן הבא: “על מנת להשיג רמה גבוהה של הגנה על בריאות הצרכנים ועל מנת להבטיח מידע נכון, יש להבטיח כי צרכנים יקבלו מידע כראוי אודות המזון שהם צורכים. הבחירה של צרכנים במזון יכולות להיות מושפעות בין היתר משיקולי בריאות, שיקולים כלכליים, סביבתיים, חברתיים ושיקולים אתיים.”
כשמייצאים לאירופה צריך לקחת בחשבון את השפות השונות. זה אומר לעשות תרגום של כל חומרי הגלם והערכים התזונתיים ולהתאים אותן לפורמט של התקן. אפשר לעשות לכל שפה תווית משלה, או תווית אחת מורחבת בהרבה שפות.
דוגמא לתווית אירופאית תקנית
דוגמא לתווית קדמית תקנית – אנגליה
באנגליה, אשר בינתיים יצאה מהאיחוד, ישנה חובה לרשום גם את האחוזים של חומרי הגלם המשתמעים כמהותיים משם המוצר (QUID – Quantitative Ingredient Declaration). האחוזים האלו מתייחסים לכמות חומר הגלם מהמוצר הסופי (ולא מהמתכון לפני תהליכי הבישול או האפייה). בנוסף באנגליה יש להציג תווית קדמית על המוצר (Front of pack label) אשר מסכמת בצורה בהירה את הערכים ואחוזי הצריכה היומית של האנרגיה, השומנים והמלח.
ארה”ב – תווית לפי סטנדרט ה- FDA
התווית האמריקאית לא שונתה במשך למעלה מ- 20 שנה, אך במאי 2016 הוחלט על שינויים שיכנסו לתוקף ב- 2018.
השינוי בתווית כולל:
- הדגשה של הערך הקלורי וגודל המנה. השינויים הם ויזואליים בלבד, אך הFDA- שם עליהם דגש רב, כדי שנתונים אלו יהיו בולטים עבור הצרכן.
- הוספת שורה של “תוספת סוכר” אשר מחייבת לרשום בכל מוצר כמה סוכר נוסף, מעבר לסוכר הטבעי בחומרי הגלם.
- הורדת הערכים של ויטמין A וויטמין C והכנסת הערכים של פוטסיום וויטמין D במקומם.
בנוסף, ה- FDA הגדיר שינויים בערכים של ההמלצה היומית
(DV – daily value). למשל ההמלצה לצריכת סיבים עלתה מ- 25 גרם ל- 28 גרם ליום, וגם ההמלצה לצריכת שומנים יומית עלתה
מ- 65 גרם ל- 78 גרם, החלטה תמוהה בהתייחס להחמרת בעיית ההשמנה בארה”ב.
הFDA מסביר את השינוי במטרה לאפשר לצרכנים גישה למידע תזונתי יותר עדכני ומדויק על המאכלים שהם אוכלים. השינויים מבוססים על מידע מדעי מעודכן, והתווית החדשה תקל על צרכנים לקבל החלטות מושכלות לגבי האוכל שהם אוכלים.
בתשובה לשאלה מדוע שינו את הוויטמינים בתווית, ענה הFDA – שכיום ישנו מחסור אצל אנשים רבים בויטמין D ובפוטסיום, ומאידך החוסר בויטמין C ויטמין A שהיה ידוע בשנות ה90, כבר אינו מהותי.
*כל התוויות חושבו בעזרת תוכנת Nutraid, תוכנה לחישוב ערכים תזונתיים והפקת תוויות מזון בהתאם לתקן הישראלי, האירופאי והאמריקאי, ובשפות שנות.